בעידן הדיגיטלי של היום, הגבולות בין ביטוי לגיטימי לבין פגיעה בזולת נעשו מטושטשים יותר מאי פעם. מילה אחת שפורסמה ברשתות החברתיות, בקבוצת וואטסאפ או בכתבה בעיתון – עלולה להפוך לעילה לתביעה בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות. החוק הישראלי מכיר בזכות לשם טוב ובזכות לפרטיות כזכויות יסוד, ומספק כלים משפטיים משמעותיים למי שנפגע מפרסומים פוגעניים.
מהי לשון הרע?
לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לפגוע בשמו הטוב או לפגוע בעסקו. אין זה משנה אם הדברים שפורסמו הם אמת או שקר – עצם הפגיעה עשויה להצדיק תביעה, אלא אם מתקיימת אחת ההגנות הקבועות בחוק, כמו תום לב או אמת בפרסום.
חשוב לדעת: גם פוסט בפייסבוק, סרטון בטיקטוק או הודעה בקבוצת וואטסאפ נחשבים ל"פרסום" לכל דבר ועניין, וניתן לתבוע עליהם אם תוכנם פוגעני.
ומה לגבי פגיעה בפרטיות?
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, אוסר על פגיעות שונות בזכותו של אדם לפרטיות – למשל, פרסום תמונתו ללא רשותו, חשיפת פרטים אינטימיים אודותיו, או שימוש במידע אישי שלא כדין. גם כאן, לא משנה אם הייתה כוונה רעה – עצם הפגיעה בפרטיות עשויה לזכות את הנפגע בפיצוי כספי, ואף ללא צורך להוכיח נזק ממשי.
כיצד ניתן לפעול אם נפגעתם?
עו"ד אליהו יעקובי מתמחה בליווי תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות, עם ניסיון רב בייצוג לקוחות הן בבית המשפט והן בניהול הליכים מחוץ לכותלי בית המשפט. המשרד מעניק שירות דיסקרטי, מקצועי וחדור מטרה – להחזיר לכם את הזכות לשם טוב ולפרטיות.
במקרה של פגיעה – חשוב לפעול במהירות: לתעד את הפרסום, לא ליצור קשר עם המפרסם באופן עצמאי, ולפנות לייעוץ משפטי בהקדם.
מעוניינים לבדוק אם קיימת עילה לתביעה?
השאירו פרטים בעמוד צור קשר ונשוב אליכם בהקדם – באחריות, ברגישות ובמקצועיות.
